"אם לא תשנה כיוון, אתה עשוי להגיע לאן שאתה הולך." (לאו טסו)
מה פתאום?
החלטתי לכתוב בלוג בגלל שכואב לי הגב.
לא נשמע נכון...
החלטתי לכתוב בלוג בגלל שהמון אנשים שאני מדבר איתם סובלים מכאבים. זהו. זה מסוג הדברים שאף פעם לא עולים. לא זוכר מתי ישבתי בבר ומישהו אמר שיש לו כאבים כרוניים בצוואר. בכלל איזה דבר זקן זה כאבים ומתי נהיינו זקנים?
אז כל הסיפור של הבלוג התחיל בתור בדיחה, החלטתי שאני לוקח חופשה מהעבודה ואמרתי לחברים שאני מתחיל לכתוב בלוג על התמודדות עם כאבי גב, ואחד ועוד אחד אמרו לי שיעניין אותם לקרוא את זה. אבל למה? אין לכם כאבים! אז זהו, שהדבר הזה שלא מדברים עליו... המון אנשים סובלים מכאבים כרוניים מסתבר...
הפציעה
אז איך הגעתי לפה? בגיל 18 פרצתי דיסק בגב כשהתאמנתי לגיוס. אני גדלתי ברחובות, בקצה של רחוב גורדון עמד לו מגדל מים ומתחתיו חבורה של רוסים ענקיים פתחו חדר כושר. זה לא היה חדר כושר כמו היום עם קבלה, מלתחות ושעורי ספינינג. חבורה של רוסים ענקיים ומשקולות. זהו. אני חושב שמעולם לא ראיתי מפתח גוף לפני זה, בטוח שמעולם לא ראיתי גברים מעלעלים בירחוני גברים מנופחים קודם. בכל מקרה טיק-טק קרה מה שקרה ולא יכולתי לקום מהמיטה. אז הלכתי לאורתופד, עשו לי צילום, ואז שמעתי בפעם הראשונה את מה שאני עוד אשמע הרבה: "יש מצב שפרצת דיסק, גם אם כן, לא רואים את זה בצילום, ובכל מקרה אין מה לעשות". אז נחתי עד שזה עבר, התגייסתי לצבא ולא חשבתי על זה עוד.