מה פתאום בלוג?

"אם לא תשנה כיוון, אתה עשוי להגיע לאן שאתה הולך." (לאו טסו)

מה פתאום?

החלטתי לכתוב בלוג בגלל שכואב לי הגב.


לא נשמע נכון...

החלטתי לכתוב בלוג בגלל שהמון אנשים שאני מדבר איתם סובלים מכאבים. זהו. זה מסוג הדברים שאף פעם לא עולים. לא זוכר מתי ישבתי בבר ומישהו אמר שיש לו כאבים כרוניים בצוואר. בכלל איזה דבר זקן זה כאבים ומתי נהיינו זקנים?

אז כל הסיפור של הבלוג התחיל בתור בדיחה, החלטתי שאני לוקח חופשה מהעבודה ואמרתי לחברים שאני מתחיל לכתוב בלוג על התמודדות עם כאבי גב, ואחד ועוד אחד אמרו לי שיעניין אותם לקרוא את זה. אבל למה? אין לכם כאבים! אז זהו, שהדבר הזה שלא מדברים עליו... המון אנשים סובלים מכאבים כרוניים מסתבר...

הפציעה

אז איך הגעתי לפה? בגיל 18 פרצתי דיסק בגב כשהתאמנתי לגיוס. אני גדלתי ברחובות, בקצה של רחוב גורדון עמד לו מגדל מים ומתחתיו חבורה של רוסים ענקיים פתחו חדר כושר. זה לא היה חדר כושר כמו היום עם קבלה, מלתחות ושעורי ספינינג. חבורה של רוסים ענקיים ומשקולות. זהו. אני חושב שמעולם לא ראיתי מפתח גוף לפני זה, בטוח שמעולם לא ראיתי גברים מעלעלים בירחוני גברים מנופחים קודם. בכל מקרה טיק-טק קרה מה שקרה ולא יכולתי לקום מהמיטה. אז הלכתי לאורתופד, עשו לי צילום, ואז שמעתי בפעם הראשונה את מה שאני עוד אשמע הרבה: "יש מצב שפרצת דיסק, גם אם כן, לא רואים את זה בצילום, ובכל מקרה אין מה לעשות". אז נחתי עד שזה עבר, התגייסתי לצבא ולא חשבתי על זה עוד.

לחיות עם כאבי גב זה לא נורא

אז כל כמה שנים משהו היה זז לי בגב ואז לא יכולתי ללכת. בדיעבד, לא התרגשתי מזה יותר מדי, כשצעירים לוקחים פציעות בקטע מאד קליל. להיות שבוע במיטה כל כמה שנים ה לא כזה סיפור תכלס.

בגיל 30 התעטשתי.

כלומר, התעטשתי ולא יכולתי לקום יותר. אז שבוע שכבתי במיטה בכאבים, אחרי שבוע הלכתי לראות אורתופד. האורתופד שלח אותי לצילום, אמר שבצילום לא רואים כלום ורשם לי כדורים נגד כאבים. בתקופה ההיא עוד הייתי בחור קשוח מאד, וכמובן שאמרתי שאני לא צריך כדורים וחזרתי לסבול במיטה. אחרי שבוע הלכתי לראות אורתופד אחר והוא רשם לי כדורים נגד כאבים. כמובן שאמרתי לו שאני בחור קשוח ואין צורך בכלל, ואז קרה דבר מדהים, הרופא החליט להסביר לי מה הוא עושה. הרופא אמר שהכאב בגב גורם לשרירים להתכווץ והשרירים שלא נרגעים גורמים לדלקת, הדלקת בתורה מחריפה את הכאב וזה יוצר מעגל שאפשר לשבור עם כדורים. למה כדורים? כי הכדורים הם נוגדי כאב ואנטי דלקתיים, אז הם גם מרגיעים את הכאב וגם מפחיתים את הדלקת. אז נתנו לי כדור שנקרא אטופן (בזמנו היה בסל הבריאות, היום כבר לא) ל-10 ימים ובאמת שכל הדבר נפתר ושכחתי ממנו לגמרי.

הקשר בין כאב למודעות עצמית

אז מה בעצם קרה פה, אני סובל כבר יותר מ-10 שנים מכאבים משתקים שקופצים עלי כל כמה זמן, אף אחד לא מסביר לי כלום ואני סבבה עם זה. הלכתי לרופא, הוא אומר לי "אין מה לעשות" ואני אומר סבבה. כמה הזוי זה יכול להיות? אני אפילו לא מחפש באינטרנט! ואני עוד תופס מעצמי רוחניק, ישבתי על הרצפה במדינות מטונפות, נשמתי דרך האף, דיברתי על הילדות ועל הרגשות שלי והכל. אני תופס מעצמי בנאדם עם מודעות עצמית בינונית פלוס. אז מה נסגר עם הקטע של הכאבים? איך פשוט קבלתי את זה?

המצב מדרדר

אז ככה עברו השנים והבעיות החלו להיות יותר צפופות, במקום התפרצות של כאבים כל 3 שנים, פתאום כל כמה חדשים. התחלתי לאכול הרבה תרופות. ואז יום אחד, פתאום, שמתי לב שמעולם לא אבחנתי את הבעיה הזאת. איזה רופא אחד נפנף אותי לפני 20 שנה וזהו. אז הלכתי לאורתופד כירורג (שזה מהממש רציניים) הוא שלח אותי לבדיקת סיטי, והתוצאות נשמעו בערך ככה: חוליה אחת סדוקה, חוליה אחת פרוקה, חוליה אחת פרוצה. ממש שיר של מאיר אריאל. "כרופא אני לא יכול לעזור לך, מתי שיש לך אפיזודה תיקח את הכדורים. דרך אגב, אני לא מבין בזה כלום אבל המטופלים שלי מדווחים לי שרפואה סינית מאד עוזרת להם לכאב". 

רק שניה, אני אסביר. הרופא לא רואה את הכאב בסיטי, הוא רק רואה את החוליות. רפואה סינית מעולם לא תיקנה את החוליות או ריפאה דיסק פרוץ, היא רק עזרה לכאב. מבחינת האורתופד הכאב הוא דבר סובייקטיבי, כמעט פסיכולוגי ואין לו שום סבלנות לדברים שלא מדידים בבדיקות ולכן זה לא רפואה.

מתחילים ללכת

חלפה כמעט שנה מאז שהלכתי לקבל אבחון אצל האורתופד, אבל טיפול בכאבים זה תהליך מתמשך של עליות ומורדות. כטיפול ראשוני כמובן שלקחתי משככי כאבים וכשהרגשתי קצת יותר טוב, התחלתי ללכת לטיפולים של רפואה סינית, כמו שהאורתופד המליץ. הטיפולים כללו דיקור ומסאז' סיני (טויינא). רפואה סינית זה אחלה. לי זה מאד עזר, גם הרגשתי טוב אחרי כל טיפול וגם הרגשתי טוב יותר עם הזמן, סה"כ עשיתי כ-20 טיפולים בחצי שנה. היום, בתקווה, הדיקורים כבר מאחורי.
במקביל התחלתי ללכת לשעורי יוגה. הלכתי לסטודיו ליוגה ליד הבית ושאלתי שם את אחת המורות אם יוגה יכולה לעזור לכאבי גב. היא ענתה ברור שכן. אותי זה הפתיע. מסתבר שהמון אנשים עושים יוגה בשביל לטפל בכאבים, יש אפילו משהו שנקרא 'יוגה טיפולית'. אני קיבלתי פטור מהטיפולית שזה מסתבר לכאלה שממש מושבתים לחלוטין. יוגה זה אחלה. ממש. כשרק התחלתי ללכת הייתי מזיע רק מהמאמץ של הכאב של לעמוד. היו תולים אותי הפוך מהתקרה.
והדבר האחרון, התחלתי לקרוא באינטרנט, יש כל כך הרבה ידע ברשת שבחיים לא שמעתי עליו, לא נחשפתי אליו.
היום המצב שלי לאין שיעור יותר טוב ממה שהוא היה לפני שנה. אני עדין לא מגדיר את עצמי כבריא, אבל אני מאמין שאני אגיע לשם ביום לא רחוק מהיום ואוכל לאמר שכל הסיפור של כאבי הגב הוא משהו מהעבר שלי. בבלוג הזה אני הולך לשתף את הדברים שלמדתי, מה עוזר לי, מה לא עוזר. מקום שאנשים יוכלו לשתף את הניסיון שלהם ולקבל השראה אחד מהשני.